כאמור, כדי לקבל את הויזה הנכספת יש למלא שאלון קצר ובו תמסרו פרטים אישיים ומידע נוסף אשר הכרחי כדי לקבוע האם תורשו להיכנס לארץ המובטחת. טפסים אלו נקראים DS – 156 , DS – 157, והם כמובן באנגלית. כיוון שיש לי הרבה ביטחון עצמי, ואף סיימתי בגרות חמש יחידות באנגלית עם ציון די טוב, האמנתי שמילוי הטפסים הוא די פשוט. ובכן, זה היה לפני שנאלצתי לחזור ולמלא אותם בשנית, מה שאומר קביעת ראיון בפעם השנייה ועיכוב של מספר חודשים בטיסה! עצתי – עשו כמוני, והעזרו בחברה המתמחה בנושא, שם לרוב נמצאים עו"ד שזה מקצועם. השירות אמין ועלותו זניחה ביחס לכרטיס טיסה לארה"ב ובוודאי ביחס לכל הטרחה. השלב האחרון הוא כמובן הראיון עצמו. כמובן, הגעתי לראיון עם הרבה ביטחון עצמי. וכמובן שנדחיתי. אז איך בכל זאת עברתי את הראיון השני? ובכן, לפני הראיון עברתי הכנה מדוקדקת, עם כל הטיפים, אצל חברה המתמחה בכך. כשהגעתי לראיון השני, נשאלתי אמנם שאלות שונות, אולם הפעם כבר היו לי תשובות מוכנות, ובסוף הראיון נמסר לי כי בקשתי לויזה לארה"ב אושרה!
לסיכום, התהליך הוא לא מורכב, ואם קצת עזרה אין סיבה שגם אתה לא תגיע בסופו של דבר לניו-יורק או לוס אנג'לס.
לסיכום, התהליך הוא לא מורכב, ואם קצת עזרה אין סיבה שגם אתה לא תגיע בסופו של דבר לניו-יורק או לוס אנג'לס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה